רימרקטינג: איך מחזירים מבקרים שלא השאירו פרטים
בקצרה
- רימרקטינג מציג מודעות לאנשים שכבר ביקרו באתר, צפו בסרטון או התעניינו בעסק, ולא השאירו פרטים
- קהלים לפי רמת עניין עובדים טוב יותר מקהל אחד של כל המבקרים
- לכל קהל מסר אחר: מי שרק הציץ צריך היכרות, ומי שכמעט פנה צריך סיבה לפנות עכשיו
- חשוב להוציא מהקהל את מי שכבר פנה או קנה, ולהגביל את משך הזמן ואת התדירות
- מי שכבר השאיר פרטים לא צריך עוד מודעה, הוא צריך מענה מהיר בוואטסאפ ומעקב מסודר ב-CRM
רימרקטינג הוא פרסום שמכוון לאנשים שכבר הכירו את העסק שלכם: ביקרו באתר, צפו בסרטון, פתחו את הטופס או שלחו שאלה באינסטגרם, ועזבו בלי להשאיר פרטים. במקום לשכנע זרים מאפס, אתם מזכירים את עצמכם למי שכבר הראה עניין, עם מסר שממשיך בדיוק את מה שהוא ראה. בגלל שהקהל הזה כבר חם, זה אחד המקומות הראשונים שבהם כדאי להשקיע בפרסום.
למה זה כל כך חשוב? כי רוב האנשים לא מחליטים בביקור הראשון. הם משווים, מתייעצים עם בן הזוג, נזכרים שצריך לאסוף את הילדים, וסוגרים את הלשונית. זה לא אומר שהם לא מעוניינים. זה אומר שהם עוד לא הגיעו לרגע ההחלטה, ומי שיהיה שם כשהרגע יגיע יקבל את הפנייה.
מה זה רימרקטינג ואיך הוא עובד?
רימרקטינג עובד בזכות קוד קטן שמותקן באתר, כמו הפיקסל של Meta או התג של Google Ads, שמזהה מי ביקר ובאילו עמודים. פלטפורמות הפרסום בונות מזה קהלים, ואתם בוחרים איזו מודעה להציג לאיזה קהל. אתם לא רואים מי האנשים עצמם, רק את הקבוצה.
מאיפה מגיעים הקהלים
- מבקרים באתר, לפי העמודים שבהם ביקרו
- צופים בסרטונים שלכם בפייסבוק, באינסטגרם או ביוטיוב
- אנשים שעשו פעולה בעמוד העסקי, כמו שמירה, תגובה או הודעה
- מי שפתח טופס לידים בתוך פייסבוק ולא שלח אותו
- רשימת לקוחות שהעליתם מה-CRM, כשיש לכם הסכמה לשימוש כזה
מה רואה הגולש
מבחינת הגולש, הוא פשוט פוגש את העסק שלכם שוב: בפיד של אינסטגרם, בסרטון ביוטיוב או באתר חדשות. אם המודעה רלוונטית, היא מרגישה כמו תזכורת מועילה. אם אותה מודעה רודפת אחריו שבועות, היא מרגישה כמו מעקב. ההבדל בין השניים תלוי כמעט רק בתכנון שלכם.
מה ההבדל בין רימרקטינג לריטרגטינג?
בפועל אין הבדל משמעותי, ורוב האנשים משתמשים בשני המונחים לאותו דבר. גוגל קוראת לזה רימרקטינג, ובעולם הסושיאל שומעים יותר ריטרגטינג. יש מי שמבחין ביניהם: ריטרגטינג הוא מודעות למי שלא השאיר פרטים, ורימרקטינג הוא פנייה ישירה, במייל או בוואטסאפ, למי שכבר מוכר לכם. ההבחנה הזאת שימושית, כי היא מזכירה ששני המצבים דורשים כלים שונים.
למי רימרקטינג מתאים במיוחד?
הוא מתאים כמעט לכל עסק שיש לו אתר עם תנועה, אבל הוא בולט במיוחד כשההחלטה לוקחת זמן או דורשת השוואה.
חנות אונליין. מי שצפה במוצר ולא הוסיף לעגלה יכול לראות אותו שוב, יחד עם ביקורות של קונים אמיתיים או מוצרים משלימים.
משרד תיווך. מי שצפה בכמה דירות באותה שכונה יכול לראות נכסים חדשים באזור, או הזמנה לסיור.
חברת שירותים לעסקים. החלטות לוקחות שבועות, ויש כמה מקבלי החלטות. סרטון קצר שמסביר איך נראה התהליך עוזר להישאר בתמונה עד שהם מוכנים.
מכון יופי או סטודיו. מי שביקר בעמוד של טיפול או שיעור יכול לראות סרטון קצר מהמקום והזמנה לקבוע תור.
קליניקות ועסקים בתחום הבריאות צריכים זהירות מיוחדת. פלטפורמות הפרסום מגבילות פרסום מותאם אישית שמבוסס על מצב רפואי, ולכן עדיף לבנות קהלים כלליים ולא לפי עמודי טיפול ספציפיים, ולבדוק את המדיניות לפני שמתחילים.
אילו קהלים כדאי לבנות?
התשובה: לפחות שניים או שלושה, לפי רמת העניין. הטעות הנפוצה היא קהל אחד גדול של "כל מי שביקר באתר", אבל מי שקרא פוסט בבלוג ומי שהגיע לטופס נמצאים במקום אחר לגמרי.
קהל פושר
מי שקרא מאמר, צפה בחלק קטן מסרטון או נכנס רק לעמוד הבית. הוא מכיר את השם, אבל עוד לא בטוח מה בדיוק אתם עושים.
קהל חם
מי שביקר בעמודי שירות או מוצר, צפה ברוב הסרטון או חזר לאתר יותר מפעם אחת. הוא כבר משווה ביניכם לבין אחרים.
קהל חם מאוד
מי שהתחיל למלא טופס, הוסיף מוצר לעגלה, לחץ על כפתור הוואטסאפ ולא כתב, או ביקר בעמוד יצירת קשר. הוא היה במרחק לחיצה אחת.
גם חלון הזמן משנה. קהל של מי שביקר בימים האחרונים חם יותר מקהל של לפני כמה חודשים. מוצרים שקונים מהר, כמו מתנה או ארוחה, צריכים חלון קצר. החלטות גדולות, כמו שיפוץ או מערכת לעסק, מצדיקות חלון ארוך יותר.
איך מקימים קמפיין רימרקטינג צעד אחר צעד?
- מתקינים מעקב באתר. פיקסל של Meta, תג של Google, ומגדירים את הפעולות החשובות: שליחת טופס, לחיצה על וואטסאפ, הוספה לעגלה. בלי זה אין קהלים ואין מדידה.
- מוודאים שבאנר העוגיות עובד, כך שהמעקב פועל רק אצל מי שהסכים.
- בונים קהלים לפי רמת עניין, ומוסיפים קהל החרגה של מי שכבר פנה או קנה.
- כותבים מסר נפרד לכל קהל. לא אותה מודעה לכולם.
- מגדירים תקציב נפרד לרימרקטינג, כדי שהוא לא ייבלע בתוך הקמפיינים לקהל חדש.
- מגבילים תדירות ומשך זמן ככל שהפלטפורמה מאפשרת, ומחליפים מודעות כשהן נשחקות.
- מודדים לפי פניות ועסקאות, לא לפי לחיצות. כאן נכנס מעקב המרות מסודר.
מה מראים לכל קהל?
המסר צריך להמשיך את השיחה מהמקום שבו היא נעצרה, ולא להתחיל אותה מחדש. לקהל הפושר מתאים תוכן שבונה אמון: מי אתם, איך נראית העבודה, תשובה לשאלה שכולם שואלים. לקהל החם מתאימה הוכחה: ביקורות אמיתיות, עבודות שעשיתם, השוואה פשוטה בין האפשרויות. לקהל החם מאוד מתאים צעד ברור שמסיר את החסם האחרון, כמו "יש שאלה? כתבו לנו בוואטסאפ ונענה עכשיו".
דוגמה: סטודיו לפילאטיס. מי שקרא מאמר על איך בוחרים סטודיו רואה סרטון קצר של מדריכה שמסבירה למי השיעורים מתאימים. מי שביקר בעמוד מערכת השיעורים רואה מודעה שמזמינה לשיעור ניסיון. מי שלחץ על כפתור הוואטסאפ ולא כתב רואה מודעה שמובילה ישר לשיחה, עם בוט שעונה מיד ומציע מועד. כל אחד מקבל את הצעד הבא שלו, ולא את אותו מסר כללי.
איך עושים רימרקטינג בלי להציק?
רימרקטינג טוב מרגיש כמו תזכורת, לא כמו מישהו שהולך אחריכם ברחוב. הכלל הראשון הוא להוציא מהקהל את מי שכבר השאיר פרטים או קנה, כי אין דבר מעצבן יותר ממודעה על מוצר שכבר הזמנתם. הכלל השני הוא לשים גבול לזמן: מי שלא חזר אחרי תקופה מסוימת כנראה לא בשוק כרגע.
הכלל השלישי הוא לגוון. אותה מודעה שחוזרת שוב ושוב מאבדת השפעה ומתחילה לעצבן, ולכן כדאי להחזיק כמה גרסאות ולהחליף אותן. והכלל האחרון: לא להזכיר במודעה מה בדיוק האדם עשה באתר. "ראינו שהתעניינת ב…" מרגיש פולשני. מסר שמתאים לנושא, בלי לרמוז שאתם יודעים עליו משהו, עובד טוב יותר.
רימרקטינג מחוץ למודעות: וואטסאפ, מייל ו-CRM
מודעות הן הכלי למי שלא השאיר פרטים. מי שכן השאיר פרטים צריך משהו אחר לגמרי: מענה מהיר ומעקב מסודר. ליד שמילא טופס ולא ענה לטלפון לא צריך לראות עוד מודעה. הוא צריך הודעת וואטסאפ קצרה, ניסיון נוסף בשעה אחרת ומישהו שאחראי עליו. כתבנו על זה בהרחבה במאמר על זמן תגובה לליד.
בחנויות אונליין זה בולט במיוחד. קונה שהשאיר טלפון בקופה ולא סיים הזמנה יכול לקבל תזכורת בוואטסאפ, אם הסכים לקבל הודעות. פירטנו את זה במאמר על עגלות נטושות.
ה-CRM מחבר בין שני העולמות. הוא יודע מי כבר לקוח, ולכן אפשר להוציא אותו מקהלי הפרסום. הוא גם יודע מי השאיר פרטים ונעלם, ולכן אפשר לבנות עבורו תהליך מעקב אוטומטי.
צ'קליסט לפני שמפעילים רימרקטינג
- פיקסל ותגים מותקנים, והפעולות החשובות מוגדרות כהמרות
- באנר העוגיות עובד, ויש מדיניות פרטיות מעודכנת
- יש לפחות שני קהלים לפי רמת עניין, וקהל החרגה של לקוחות ופונים
- לכל קהל יש מסר משלו
- הוגדרו גבולות לתדירות ולמשך הזמן
- המדידה היא לפי פניות ועסקאות, ולא רק לפי חשיפות ולחיצות
לסיכום
רימרקטינג הופך ביקור חד פעמי להיכרות שנמשכת, ומאפשר לקבל יותר מהתנועה שכבר מגיעה אליכם. הוא עובד הכי טוב כשהקהלים מחולקים לפי רמת עניין, כשכל קהל מקבל מסר שממשיך את מה שראה, וכשמי שכבר פנה עובר לטיפול אישי. ב-Kaede Digital אנחנו בונים את זה כחלק מניהול רשתות חברתיות וקמפיינים, ומחברים את הקמפיינים לבוט הוואטסאפ ול-CRM, כך שכל מי שחוזר מקבל מענה. אם אתם רק מתחילים לפרסם, כדאי לקרוא גם את המדריך להקמת קמפיין בפייסבוק ובאינסטגרם.
שאלות נפוצות
כמה תנועה צריך באתר כדי שרימרקטינג יעבוד?
אין מספר קסם, אבל הקהל צריך להיות גדול מספיק. לפלטפורמות הפרסום יש גודל מינימלי לקהל, וקהל קטן מדי לא יוצג בכלל או יוצג לאט. אם התנועה לאתר עדיין נמוכה, אפשר להתחיל מקהלים של צופי סרטונים ושל מי שפעל בעמוד העסקי, שם קל יותר לצבור קהל.
רימרקטינג מתאים גם לעסק מקומי קטן?
כן, ולפעמים במיוחד. מספרה, מסעדה או חנות שכונתית יכולות להציג מודעות פשוטות למי שביקר באתר או צפה בסרטונים, ולהזכיר את עצמן בדיוק כשהם מחליטים איפה לאכול או לקבוע תור. העיקר לשמור על מסר פשוט ועל תקציב שמתאים לגודל הקהל.
האם רימרקטינג פוגע בפרטיות של הגולשים?
רימרקטינג הוא כלי מקובל, כל עוד עושים אותו לפי הכללים: באנר הסכמה לעוגיות, מדיניות פרטיות ברורה וכבוד להעדפות של הגולש. חשוב לא לבנות קהלים לפי מידע רגיש, ולא לכתוב מודעות שמרמזות שאתם יודעים פרטים אישיים על מי שרואה אותן.
כמה זמן לוקח לראות תוצאות מרימרקטינג?
בדרך כלל מהר יחסית, כי הקהל כבר מכיר אתכם. מה שלוקח זמן הוא בניית הקהלים, ולכן כדאי להתקין את הפיקסל והתגים כבר עכשיו, גם אם אתם מתכננים לפרסם רק בהמשך. כך יחכה לכם קהל מוכן ביום שתתחילו.
ניהול סושיאל










