אתר דו לשוני: איך בונים אתר בעברית ובאנגלית שמקודם בשתי השפות

אתר דו לשוני שמקודם בשתי השפות נבנה כמו שני אתרים שחולקים בסיס אחד: לכל שפה יש כתובות משלה, תוכן שנכתב לקהל שלה, ותגיות שמסבירות לגוגל איזו גרסה להציג למי. התרגום הוא רק חלק מהעבודה. החלק החשוב הוא שכל גרסה תעמוד בפני עצמה, גם בעיני הגולש וגם בעיני מנועי החיפוש.

הרבה עסקים בישראל צריכים גם אנגלית: מרפאה שמטפלת בתיירים ובעולים חדשים, משרד תיווך שעובד עם קונים מחו״ל, חברת B2B שמוכרת ללקוחות באירופה, או חנות אונליין ששולחת לחו״ל. השאלה היא לא אם להוסיף אנגלית, אלא איך לעשות את זה בלי לפגוע בגרסה העברית ובלי לבנות גרסה שאף אחד לא מוצא.

מה זה אתר דו לשוני ולמי הוא מתאים?

אתר דו לשוני מציג את אותו עסק בשתי שפות, עם מעבר נוח ביניהן. הוא מתאים לעסק שיש לו שני קהלים אמיתיים, שמחפשים אותו בשפות שונות.

לפני שמתחילים, כדאי לשאול שלוש שאלות: מי הקהל באנגלית, מה הוא צריך לדעת, ומי יענה לו כשהוא פונה. אם אין מי שיענה באנגלית, גרסה מושקעת תייצר פניות שאף אחד לא מטפל בהן. ואם הקהל הזר צריך רק מידע בסיסי, אולי מספיקים כמה עמודים ממוקדים ולא תרגום של כל האתר.

איך גוגל מבין שיש לכם שתי שפות?

גוגל צריך לראות כל גרסה בכתובת נפרדת, ולקבל סימון ברור של הקשר בין הגרסאות. בלי זה, הוא עלול להציג לגולש בתל אביב את העמוד באנגלית, או לא להכניס לאינדקס את אחת הגרסאות בכלל.

כתובת נפרדת לכל שפה

יש שלוש דרכים מקובלות: תיקייה (example.co.il/en/), תת דומיין (en.example.co.il) או דומיין נפרד. לרוב העסקים הקטנים תיקייה היא הבחירה הפשוטה, כי הכל נשאר באותו אתר, באותה מערכת ניהול ובאותם דוחות.

מה לא לעשות: להחליף את השפה באותה כתובת לפי לחיצה על כפתור או לפי הגדרות הדפדפן. במצב כזה גוגל רואה בדרך כלל רק אחת מהגרסאות, והשנייה כאילו לא קיימת.

תגיות hreflang

תגיות hreflang הן שורות קוד קצרות שאומרות לגוגל: לעמוד הזה יש גרסה בעברית וגרסה באנגלית, והנה הכתובות של שתיהן. כל גרסה צריכה להפנות גם לעצמה וגם לגרסה האחרת. אם רק צד אחד מפנה, גוגל עלול להתעלם מהסימון. אפשר להוסיף גם ערך x-default, שמגדיר איזו גרסה להציג לגולש שהשפה שלו לא מתאימה לאף אחת מהן.

תגית canonical לכל גרסה בנפרד

תגית ה-canonical של כל עמוד צריכה להפנות לעמוד עצמו, באותה שפה. טעות נפוצה היא להפנות מהגרסה האנגלית לעברית. אז גוגל מבין שהגרסה האנגלית היא עותק, ולא מציג אותה.

בלי הפניה אוטומטית לפי מיקום

הפניה אוטומטית לפי מדינה או לפי שפת הדפדפן נשמעת נוחה, אבל היא עלולה למנוע מגוגל ומגולשים להגיע לגרסה שהם צריכים. עדיף להציג גרסת ברירת מחדל עם בורר שפה בולט. אפשר להציע בעדינות מעבר לגרסה האחרת, בלי להעביר בכוח.

איך עושים מחקר מילות מפתח לאתר דו לשוני?

לכל שפה עושים מחקר נפרד, כי אנשים לא מחפשים בתרגום. מי שמחפש בעברית "רופא שיניים בהרצליה" לא בהכרח יחפש באנגלית את אותו הדבר. דובר אנגלית שגר באזור עשוי לחפש רופא שיניים שמדבר אנגלית, כי זה הצורך האמיתי שלו.

מה כדאי לבדוק בכל שפה:

• איזה ביטוי אנשים מקלידים בפועל, ולא רק איך מתרגמים אותו
• אילו מונחים ישראלים מחפשים דווקא באנגלית, כמו שמות של מוצרים וטכנולוגיות
• מי המתחרים שמופיעים בתוצאות בכל שפה, כי לא תמיד אלה אותם מתחרים
• אילו שאלות הקהל הזר שואל ושהקהל המקומי לא צריך, למשל על הגעה, שפת השירות או תשלום ממטבע זר

את השיטה המלאה פירטנו במדריך למחקר מילות מפתח.

למה לא מספיק לתרגם את האתר?

כי תרגום עונה על השאלה "מה כתוב בעברית", ולוקליזציה עונה על השאלה "מה הקהל הזה צריך לשמוע". קונה מחו״ל שמתעניין בדירה בתל אביב צריך הסבר על תהליך הקנייה בישראל, ולא את אותו טקסט שנכתב לזוג צעיר מגבעתיים.

תרגום אוטומטי או טיוטה של AI יכולים להיות נקודת פתיחה טובה, אבל דובר שפת אם צריך לעבור על כל עמוד. טקסט שנשמע מתורגם מרחיק גולשים, ותוכן שנוצר אוטומטית בלי עריכה עלול להיתפס בעיני גוגל כתוכן באיכות נמוכה.

ועוד נקודה שקל לפספס: גוגל מזהה את שפת העמוד לפי התוכן שמוצג בו. עמוד באנגלית עם תפריט בעברית, כפתורים בעברית וטקסט חלופי לתמונות בעברית שולח איתות מבלבל. תרגמו הכל: כותרות, תיאורי מטא, תפריטים, טפסים, הודעות שגיאה ועמוד התודה.

מה צריך לבדוק בעיצוב מימין לשמאל?

עברית נכתבת מימין לשמאל, ולכן הגרסה העברית צריכה מבנה הפוך, ולא רק יישור טקסט לימין. כשהאתר מתוכנן מראש לשני הכיוונים, זה עובד חלק. כשמוסיפים עברית לאתר שנבנה לאנגלית, צצות בעיות קטנות ומעצבנות.

רשימת בדיקה קצרה:

• התפריט, החיצים והאייקונים מתהפכים לכיוון הנכון
• הטפסים מיושרים לימין, ושדות הטלפון והמייל נשארים משמאל לימין
• מספרים, שעות ומילים באנגלית בתוך משפט בעברית מוצגים בסדר הנכון, והנקודה לא קופצת לתחילת השורה
• הגופן העברי מתאים לגופן האנגלי בגודל ובמשקל
• הקוד מגדיר את השפה ואת הכיוון של כל עמוד, מה שחשוב גם לקוראי מסך

איך בונים אתר דו לשוני שלב אחר שלב?

1. מגדירים את הקהל בכל שפה. מי הוא, מה הוא מחפש ומי עונה לו כשהוא פונה.
2. מחליטים אילו עמודים יהיו בכל שפה. לא חייבים לתרגם הכל. עדיף מעט עמודים טובים מהרבה עמודים חלשים.
3. בוחרים מבנה כתובות. ברוב המקרים תיקייה נפרדת לאנגלית, עם כתובות קצרות וברורות בכל שפה.
4. עושים מחקר מילות מפתח לכל שפה בנפרד, וכותבים את התוכן לפיו.
5. מגדירים hreflang, canonical ומפת אתר לשתי הגרסאות, ובודקים ב-Google Search Console שגוגל סורק ומאנדקס את שתיהן.
6. בונים בורר שפה שמוביל לעמוד המקביל, ולא לדף הבית. אם לעמוד אין גרסה בשפה השנייה, הבורר לא מוביל לקישור שבור.
7. מחברים את הפניות ל-CRM עם תיוג שפה, כך שכל ליד מקבל מענה בשפה שבה פנה.

טיפ קטן לבורר השפה: כתבו את שם השפה בשפה עצמה, "English" ו"עברית", במקום דגלים. דגל מייצג מדינה ולא שפה, ובאנגלית מדברים בהרבה מדינות.

כתובות העמודים בעברית צריכות להיות בעברית?

אפשר, וזו בחירה לגיטימית. כתובת בעברית קריאה לגולש בתוצאות החיפוש ובשורת הכתובת, ומחזקת את ההתאמה לחיפוש בעברית. החיסרון הוא שכשמעתיקים אותה למקומות מסוימים, היא הופכת לשרשרת ארוכה של תווים מקודדים. לכן כדאי לשמור על כתובות קצרות. בגרסה האנגלית הכתובות יהיו באנגלית, והעיקר הוא עקביות.

מה קורה כשגולש מחו״ל פונה?

כאן אתר דו לשוני מצליח או נכשל. אם הטופס באנגלית מגיע לתיבה כללית בעברית, ואף אחד לא חוזר באנגלית עד מחר, ההשקעה הלכה לאיבוד. כשכל פנייה נכנסת ל-CRM עם השפה ועם העמוד שממנו הגיעה, קל לנתב אותה לאדם הנכון. בוט וואטסאפ יכול לענות מיד בשפה של הלקוח, ולקבוע שיחה עם מי שמדבר אותה.

לעסקים שמוכרים לחו״ל יש עוד שאלה: אזורי זמן. לקוח מאירופה או מאסיה פונה בשעות שבהן בישראל כבר מאוחר, או עוד מוקדם. על הצד הזה של העבודה כתבנו במאמר על שיווק בינלאומי.

צ'קליסט לאתר דו לשוני

• לכל שפה יש כתובות נפרדות
• תגיות hreflang הדדיות, ו-canonical שמפנה לעמוד עצמו
• אין הפניה אוטומטית בכוח לפי מיקום
• מילות מפתח נבדקו בכל שפה בנפרד
• כל העמוד מתורגם, כולל תפריט, טפסים וטקסט חלופי
• העיצוב מימין לשמאל נבדק גם בנייד
• הבורר מוביל לעמוד המקביל
• כל פנייה מגיעה ל-CRM עם תיוג שפה

לסיכום

אתר דו לשוני טוב הוא לא אתר עברי עם תרגום מודבק, אלא שתי גרסאות שכל אחת נכתבה לקהל שלה, מסומנת נכון לגוגל ומחוברת לאותה מערכת פניות. את הבסיס של קידום אתרים לעסקים קטנים עושים פעמיים, פעם לכל שפה. ב-Kaede Digital אנחנו עובדים בעברית ובאנגלית, וגם האתר שלנו בנוי כך, עם צוות בתל אביב, ליסבון, בנגקוק וטוקיו. אם אתם מתכננים אתר בשתי שפות, תוכלו לקרוא עוד על בניית אתרים לעסקים אצלנו.

שאלות נפוצות

האם תוכן מתורגם נחשב תוכן כפול?

לא. גוגל לא מתייחס לאותו תוכן בשתי שפות שונות כתוכן כפול, כל עוד כל גרסה נמצאת בכתובת משלה ומסומנת נכון. הבעיה מתחילה כשיש כמה עמודים כמעט זהים באותה שפה.

צריך לתרגם את כל האתר לאנגלית?

לא חייבים. עדיף להתחיל מהעמודים שהקהל באנגלית באמת צריך: דף הבית, עמודי השירות המרכזיים, אודות ויצירת קשר. אפשר להרחיב בהמשך, לפי הפניות והחיפושים שמגיעים.

אפשר להשתמש בתרגום אוטומטי לאתר?

כטיוטה ראשונה, כן. אבל לפני פרסום, דובר שפת אם צריך לעבור על הטקסט, להתאים את המסרים לקהל ולבדוק את מילות המפתח. טקסט שנשמע מתורגם פוגע באמון, וגולשים מרגישים את זה מהר.

איך יודעים שגוגל מבין את שתי הגרסאות?

ב-Google Search Console אפשר לבדוק שהעמודים בשתי השפות נכנסו לאינדקס, ולראות לאילו חיפושים כל גרסה מופיעה. כדאי גם לבדוק ידנית: חפשו את שם העסק ואת השירות המרכזי בשתי השפות, וודאו שמופיעה הגרסה הנכונה.